אל בור בארץ ציה נכלאתי עייף רצוץ ובלי כוחות
מפחד חייתו אדם מאימת צחוק הוללים
עד רדת היום. בבוא דומם ראשי על תרמילי, אשכב
דמעה את עיני כסתה ובכי תמרורים אל ליבי היקוד
ואך מבעד לחלון מעבר לסורג דקל רם ניצב
וממנו קול ציפור ספק בוכיה ספק רנה
לא ידעתי שפתה לא היכרתי שירתה
רק קולה הנשמע לאוזני בלבד
כאומרת לי:" קום קרא.....קום קרא ...".
עם עלות השחר עת יבש הטל
הציפור חדלה משירתה
ופחד אדם ואימת ההוללים שבו לתת קולם
מפחד חייתו אדם מאימת צחוק הוללים
עד רדת היום. בבוא דומם ראשי על תרמילי, אשכב
דמעה את עיני כסתה ובכי תמרורים אל ליבי היקוד
ואך מבעד לחלון מעבר לסורג דקל רם ניצב
וממנו קול ציפור ספק בוכיה ספק רנה
לא ידעתי שפתה לא היכרתי שירתה
רק קולה הנשמע לאוזני בלבד
כאומרת לי:" קום קרא.....קום קרא ...".
עם עלות השחר עת יבש הטל
הציפור חדלה משירתה
ופחד אדם ואימת ההוללים שבו לתת קולם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה