יום ראשון, 11 ביולי 2010

ובאותו הלילה

ובאותו הלילה


לא שקטה נפשיך

עת חשת כי אוקיינוס שלם

מפריד בינך לבינה

ואתה את סירתך הדלה נשאת

ובכוחות מועטים נסית לחתור

לקרב ספינתך אל מפרציה

ובאותו הלילה לא שקטה נפשיך

היא את נפשה הטביעה בים של אלכוהול

וספינתך התרסקה בין מפרציה

ניפץ חלומך

ניפץ מחשבותיך

נפצו תקוותך

תראה ותאסוף את שברי ספינתך

ותתהפך כל אותו הלילה

על כי הבעירה יצרך

על כי הדליקה תאותך

ותסוב היא לאחור

ואתה נותרת בבדידותך

היא איתך אבל רחוקה

נותרת בודד בין קירות ביתך

והבית אינו בית

והנפש אינה נפש

והתקוה כבר לא תקוה

נותרת כלי ריק

ללא אהבה,ללא תשוקה

לא בינה ולא דעת

בלום באוצרותיך החבויים

פגוע ממלותיה,רווי מעלבונותיה

רצוץ שבור וחבול

וליבך הבוער כבה

ונחל עדנך אזל ויבש

וצרור תפילותיך התבדה

ונהרות תקוותיך קרסו

ותהיה באותו הלילה

כצל עובר הירא מצילו שלו

כאש אוכלה בליבך

ולא תותיר חלקה טובה

חדלת מתת פרייך

חדלת משפעת תנובתך

ותהיה כעלעל בערבה

כקוץ יבש

כסיר נפוח מתגולל באבק המדבר

מדבר חייך,יובש שפתיך

ריקנית אהבתך

אפס חלומך

ותאחז בחוט השני

לדעה מה יהיה

ותתן משאלתך ביד הגורל

כי לא במעשיך תוכל לתקן

ולא בידך הדבר

כי כלו כל הקיצים

ורק הפור יפול

ורק הגורל יטה את מאזני חייך

לימין אם לשמאל

כי בך לא נותר דבר

נותרת בדד

ללא אהבה וללא תקוה

רחקה היא ממך

וככל שתיקרב

תרחק היא שבעתיים

בבוקר תאמר מי יתן ערב

ובערב תאמר מי יתן בוקר

אין ערב ואין בוקר

וכל יומך כאפר יתפזר

כמוץ נידף ברוח

כפרי עבש אין חפץ בו

מי ישמע תפילתי

מי יאזין לשוועתי

בנותנו לי אהבה.

למשאלתי ענני !!!

כי אבדה אמונתי תש כוחי

הכוח לחכות עד כלות

להמתין בתחנה

עד בוא רכבת חיי

9/12/03





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה