ואתה טעון בצרור מלותיך

ואתה טעון בצרור מלותיך


ושלל הגיגיך-מלא חופניים

מה רבו שירך

וכה גדשו ספוריך

עד כי איימו לפרוץ סכר ליבך

לפתוח סגור ליבך

והיא פניה תסב אליך

ופניך אל גבה נתונים

והמילים בערו בך

ונחשול דבריך גבה בכליותך

תתייסר ותשרף מאישם

מתבעירתם כלו קרביך

ותפתח את סגור ליבך

את סכר נפשיך-בכעסם

ואלה המילים זרמו בחרונם החוצה

בשצף נמהלו בחלל האויר

נחל הגיגך אל ים השממון

אל הדממה