בליבי רב הגעגוע ועם הזמן גבר הפחד שמה לא אראך
על אוצרותיך הסתומים בפני ,
על תחושותי אליך שלא יזכו למענה
אל יובש שפתותיך אל מול פי השוקק ,
לבבתיני
ואני סוב אסוב סביבך ולבי נכמר ,
מצער התשוקה מלב הדומיה
מתי תפתחי את שערך?
מתי אחדל לראות את הריחיים על צוארך?
ביום ענותך לי תחדל ענותי
כי לך נקשרה נפשי
וליבי, אויה, עלי דמי
על אוצרותיך הסתומים בפני ,
על תחושותי אליך שלא יזכו למענה
אל יובש שפתותיך אל מול פי השוקק ,
לבבתיני
ואני סוב אסוב סביבך ולבי נכמר ,
מצער התשוקה מלב הדומיה
מתי תפתחי את שערך?
מתי אחדל לראות את הריחיים על צוארך?
ביום ענותך לי תחדל ענותי
כי לך נקשרה נפשי
וליבי, אויה, עלי דמי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה