רעד ימלאני בהושיטי ידי אל חור המנעול

רעד ימלאני בהושיטי ידי אל חור המנעול


הלילה רד והתעטף בכסות ערבית

והבדידות תעטפני שבעתיים

תאחז בכל פינה בביתי

ותכרסם כל תא בגופי

עד כי אחוש כאב חזק בליבי

והדמעה לא תחדל

אויר הלילה הטוב

כאילו פסח מעליי

ואל ריאותיי לא יבוא כלל

אור בחדרי אך בפנים חשיכה

את ראשי אל הכר אניח

וריח גופך מליל אמש

לא יתן תנומה לעיניי

נותרתי בדד

מיותם ומופקר אל חשכת הליל

אל ממלכת הכאב והיגון